"על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו"- ספר בראשית

רבים מהגברים, בעיקר בשנים הראשונות של הנישואין, מתחבטים בשאלה- האם משפחתי (אמא/אחות/אבא וכו') תופסים חלק וזמן משמעותי בחיי? האם הם חשובים בעייני יותר מאשתי ומשפחתי החדשה המתגבשת?

עד זמן החתונה, לרוב, הגבר קשור במשפחתו והיא כל עולמו. לפתע נכנסת אשה לחייו, המגיעה עם ציפייה שהיא תהיה כל עולמו ותהיה ממוקמת במקום הראשון אצלו, ומגלה להפתעתה כי למעשה, בעלה צירף אותה למשפחת המוצא שלו ולא כפי שציפתה שהיא תהיה כל עולמו.

על רקע זה, עלולים להיווצר אי נעימויות ומחלוקות בין הגבר לאשה. לעיתים עלול הגבר לחוש עוינות סמויה /גלויה כלפי בני משפחתו ולהיפך, דבר העלול להלחיץ ולהביא את הגבר למחשבות שאשתו מנסה להרחיק אותו מבני משפחתו וכל זאת ללא סיבה נראית לעין, לדעתו.

לעומתו, האשה לעיתים חוששת להעלות את הנושא בפני בעלה או מפני שהיא עצמה אינה מודעת למה מפריע לה או משום שאינה רוצה לגרום לאי נעימויות ומריבה בבית, למרות שתחושה זו גורמת לה להרגיש חוסר ביטחון במעמדה בעיני בעלה. ובמייחוד כשדבר זה עלול לגרום לריחוק מצידה ולחוסר שמחת חיים.

בסיטואציה שהאשה התחילה זה מכבר להעלות את הנושא בפני בעלה, הגבר לרוב עלול להתחבט בשאלה-מי באמת יותר חשוב כרגע- אשתי או משפחת המוצא שלי? שהרי מבחינתו המשמעות היא סוג של התנתקות /ריחוק ממשפחתו. ובמקרים מסויימים אף תחושה אישית שלו של בגידה בבני משפחתו.

לכן, תורתנו הקדושה מורה בפסוק עליו מבוסס המאמר- "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו"- על דרך ההתנהלות הנכונה לגבר לאחר החתונה- כיצד עליו להתנהל כשנתקל בשאלות העולות ביחס בין משפחתו ואשתו.

התורה מסבירה בפסוק לעיל שהדרך הנכונה לבנות חיי נישואין טובים וארוכים, הינה, שעל הגבר לעזוב את בית משפחתו ולבנות חיים חדשים יחד עם אשתו ולהבין שזו היא המשפחה הקרובה והחשובה ביותר עבורו.

מסבירה תורת החסידות, אדם הרוצה להגיע לבחינת "ודבק באשתו"  יוכל לעשות כן רק כשיעזוב את אביו ואמו. אחת הכוונות העיקריות ב"עזיבת אביו ואמו" היא היכולת להתנתק מאופן החשיבה, ההנהגה ההתנהגותית וההרגלים הקיימים בבית הוריו ולא להביא לביתו החדש ולזוגיות הנוכחית העתק מובנה של בית הוריו, אלא לדעת לבנות זוגיות והרגלים המתאימים לאשתו ולו גם יחד, במקום להיות מונעים מרגילות התנהגותית או מחשבתית המתאימים להוריו שלא בהכרח שייכים ונכונים לבני ביתו החדשים.

מובן שאין הכוונה שצריכים לנתק קשר עם בני המשפחה שהרי כל המטרה ביהדות היא ליצור שלום ואחדות בין אדם לחברו ובוודאי בין איש לאשתו.  משמעות הדברים היא שהשותפות העיקרית בהחלטות, בהקרבה באינטימיות ובהתמסרות צריכה להיות מופנית בראש ובראשונה לאשה.

משמעות הדברים:

כל אדם יודע כמה השקיעו בו הוריו עד ליום נישואיו, ואם הוא שומר תורה ומצוות, אולי הוא גם מבין את משמעות המצווה החשובה של כיבוד הורים. מחד, הוא אוהב את אשתו ורוצה להתמסר אליה, מאידך, קיימת משפחתו שגם שם הוא מרגיש מחוייב להשקיע מזמנו ותשומת ליבו. לעיתים משימה זו עלולה להיות מבלבלת ומטעה.

על כן, הסבירה התורה כי על האדם להיות נקי לביתו למשך שנה אחת מיום נישואיו, עד כדי כך שאפילו למלחמה אסור לו לצאת, כיוון שהתורה יודעת שהשנה הראשונה חייבת להיות מוקדשת קודם כל לאשה, לבניית הקשר והאמון, חיזוק יסודות הבית הרוחני והגשמי.

ברגע שהגבר יבין זאת, יהיה לו קל יותר להשקיע את כולו באשתו ובאופן פלאי, ברגע שהאשה תקבל את מבוקשה, גם מערכת היחסים שלהם מול משפחתו יהיו הטובים ביותר, האמיתיים וללא תחושת תחרות בינו לבינם.

בהצלחה…..:)